מעבדי אינטל Intel – מה ההבדלים?

העובדה שרכשתם מעבד מסדרה מסוימת אינה מבטיחה שיהיו בו כל התכונות שאותם נמנה כאן.

בכל הסדרות – מ i3 ועד i7, יש יוצאים מהכלל, אך, בכל מה שנמנה כאן, אלו כללי אצבע המאפיינים את עיקר המעבדים בסדרה מסוימת. במעבדים ניידים התצורות לא תמיד יענו לכללים האלה, בגלל הצורך לחסוך בחשמל שמספקת הסוללה, אך, מה שנכון לנייחים ברובם, נכון גם למעבדי מחשבים ניידים.

הטכנולוגיות שאינטל משלבת במעבדים שלה נמצאים באופן משתנה בכל הסדרות ומה שמשפיע על מחיר המעבד, הן: מספר הליבות, ריבוי נימים (HyperThreading), כמות זיכרון מטמון, הקפצת מהירות מעבד ומעבד גרפי מובנה. נסביר כל אחת מהן ומה נמצא מהן בכל סדרת מעבדים:

מספר הליבות – ליבה היא הלב והמוח של המעבד. זהו החלק שמבצע למעשה את מיליארדי פעולות החישוב שהמעבד מבצע בשניה בודדת. וכיום יש מעבדים כפולי ליבות ואפילו מרובעים, משושים ומתומני ליבות (8 ליבות במעבד אחד!), כך ששני זוגות “ידיים עובדות” ובודאי ארבעה או שמונה”ידיים עובדות” טובות יותר מזוג אחד. וכעיקרון בסדרות הנוכחיות של אינטל למחשבים שולחניים בדור הרביעי: למעבדי i3 יש שתי ליבות. למעבדי i5 ברובם יש ארבע ליבות. למעבדי i7 יש ארבע ליבות וגם שש ושמונה ליבות. במעבדים לניידים לרוב תמצאו שתי ליבות בכל דרגות המעבדים.

ריבוי נימים (HyperThreading) – ריבוי נימים הוא “טריק” שפיתחו באינטל, כדי לגרום למערכת ההפעלה לחשוב שכל ליבה היא בעצם שתיים שיכולים לטפל בשתי משימות במקביל. כך שמעבד בעל שתי ליבות עם ריבוי נימים, יופיע כארבע ליבות ב-Windows, מעבד עם ארבע ליבות וריבוי נימים יופיע כמעבד עם שמונה ליבות וכך הלאה. בסדרות המעבדים למחשבים שולחניים של אינטל בדור הרביעי לכל מעבדי ה-i3 יש ריבוי נימים כדי לפצות על העובדה שהם בעלי שתי ליבות בלבד, ברמת ה-i5 (באופן מפתיע) לרובם אין, בסדרת ה-i7 יש לכל המעבדים ריבוי נימים מה שגורם להם להופיע כמעבדים בעלי שמונה ליבות.

כמות זיכרון המטמון – זיכרון המטמון הוא זכרון יקר המהווה “שולחן העבודה” של המעבד, בו מונחים הנתונים שממתינים לעיבוד עי הליבות. העיקרון קובע שככל שיש יותר זכרון זה יותר טוב. הבעיה שהזיכרון הזה צריך להיות מאוד מהיר כדי “לעמוד בקצב” העיבוד של הליבות.  כאן אין חוכמות – במעבדי ה-i3 הזולים תמצאו רק שלושה או ארבעה מגהבייט של זיכרון מטמון, במעבדי ה-i5 תמצאו לרוב ששה מגהבייט של זיכרון מטמון ואילו ב-i7 תמצאו לרוב שמונה מגהבייט של זיכרון מטמון. זו אחת התכונות היחידות שבה היחס הוא ישר. מעבד יותר יקר שווה יותר זיכרון מטמון. אגב, בקצה העליון, במחירים של אלף דולר למעבד, תמצאו גם מעבדים עם 20 מגהבייט של זיכרון מטמון.

הקפצת מהירות מעבד (Turbo Boost) – הקפצת מהירות מעבד זו טכנולוגיה שפותחה באינטל. כשמעבד פועל באופן רגיל הוא עובד במהירות נמוכה יותר כדי לחסוך בחשמל, וכאשר יש פתאום יישום כבד שדורש ממנו כוח עיבוד (כמו משחק או תוכנה גרפית כבדה) הוא נכנס ל”הילוך גבוה” כדי לספק את הדרישות ממנו ואז מהירותו מזנקת בבת אחת. בסדרת ה-i3 הפשוטות, הטכנולוגיה Turbo Boost לא קיימת. המשמעות היא שהמעבדים הללו כל הזמן עובדים בתפוקה הכי גבוהה שלהם ומהירותם תמיד מקסימלית. זה אולי טוב לביצועים, אבל לא טוב לפליטת חום או חיסכון בחשמל. בסדרות הגבוהות יותר, i5 ו-i7 הטכנולוגיה Turbo Boost קיימת.

מעבד גרפי מובנה – בדורות האחרונים של מעבדי אינטל, המעבד הגרפי אינו כרטיס נפרד (כפי שהיה פעם – למרות שניתן עדין להתקין כרטיס גרפי נפרד בנוסף), אלא משובץ על לוח האם ומהווה חלק מהערכה שבאה עם המעבד הראשי. האיכות של הכרטיסים הגרפיים של אינטל משתנה גם היא, כאשר הסדרות הנמוכות מספיקות למטלות פשוטות כמו עיבוד תמלילים או גלישה, והסדרות הגבוהות יותר אמורות להתמודד גם עם מטלות מורכבות יותר כמו משחקים קלים או עיבוד תמונה ווידאו בסיסיים.

מספור דגמי המעבדים הגרפיים של אינטל נע כיום בין 4400 למעבדים הפשוטים, ועד דגמים עם מספור 6000 בניידים, כאשר הסדרות שנותנות יותר ביצועים מכונות Iris Pro. כאן אין ממש אחידות. ומעבד מסדרה גבוהה יותר לא בהכרח יבטיח לכם מעבד גרפי יותר טוב. ב-i3 תמצאו לרוב מעבדי 4400 או 4600, ב-i5 וב-i7 תמצאו מעבדים גרפיים מדגם 4600, עם הבלחה של Iris Pro 5200 פה ושם. בניידים, התמונה שונה. שם כזכור, כבר יש את הדור החמישי למעבדי Core i ולכן מספרי דגמי המעבדים יהיו 5500 ו-6100 בדגמים החזקים יותר.

_________________________________________________________
מרוצה מהמאמר שלנו? נשמח לקבל ממך 5 כוכבים ומספר מילים  מכאן